המונח עומק שדה (Depth of field) מציין את טווח המרחק בו כל האובייקטים מופיעים בתמונה כשהם בחדות מלאה, וכל האובייקטים שאינם בטווח זה מופיעים מטושטשים.
כאשר הכול חד, גם האובייקטים הקרובים וגם הרחוקים, נוצר מצב של “עומק שדה עמוק”.
כאשר רק אובייקטים באזור שנמצא במרחק מסוים מהמצלמה מופיעים חדים וכל מה שלפניהם או מאחוריהם מטושטש –
זהו מצב “עומק שדה רדוד”.
זהו מצב “עומק שדה רדוד”.
את “עומקו” של עומק השדה ניתן לקבוע באמצעות הצמצם.
ככל שהצמצם יהיה סגור יותר (מוגדר באמצעות ערך מספרי גדול) נקבל עומק שדה עמוק יותר, על חשבון כמות האור.
ככל שהצמצם פתוח יותר (ערך מספרי קטן יותר) יוצר עומק שדה רדוד.
עניין אחר, לא פחות חשוב, הוא הקשר שבין גודל הצמצם לבין מהירותו של התריס. על מנת לקבל תמונה מוארת ויפה, חייב חיישן המצלמה לקבל את מנת האור שלו. במקרים של תאורה חלשה או צמצם קטן, “מפצה” המצלמה את החיישן על ידי פתיחת התריס לזמן ארוך יותר.
במצב של חשיפה ארוכה שכזו עלול להיווצר מצב של טשטוש (היד זזה או שהאובייקט עצמו מצולם בתנועה). כל אלה חייבים לבוא בחשבון במקרים בהם רוצים להגדיל את עומק השדה.
גם אופי האובייקטים שבתצלום והמרחק ביניהם עלולים לקבוע איזה צמצם לבחור.
דמיינו שאתם רוצים לצלם את בת הזוג שלכם שמתעקשת לעמוד קרוב למצלמה בעוד שברקע
יש שדה של כלניות קילומטרים רבים מאחוריה.
במצב כזה, כדי שגם חברה וגם שדה הכלניות היו חדים, מומלץ לסגור את הצמצם (כלומר לקבוע את מספר הצמצם הגדול ביותר האפשרי) ולבקש מהחברה לא לזוז במשך הצילום.
מצד שני, אם היא מבקשת שתצלם דיוקן שלה על רקע צמחיה, כדאי לפתוח את הצמצם (לקבוע את מספר הצמצם הקטן ביותר האפשרי) כדי שהצמחייה תהיה מטושטשת .
היכן במצלמה?
כדי לשלוט על הצמצם, יש להעביר את המצלמה למצב צילום אוטומטי עם קדימות לצמצם (A או AV), בדרך כלל באמצעות חוגה הממוקמת בראש המצלמה או באמצעות תפריט Exposure mode. מצב צילום נוסף המאפשר שליטה על הצמצם הוא מצב צילום ידני (M).
עומק השדה במצלמות דיגיטאליות קומפקטיות
בעוד שמצלמות רפלקס דיגיטאליות מעניקות שליטה מלאה על עומק השדה, הרי שבמצלמות דיגיטאליות קומפקטיות השליטה מוגבלת ביותר. ראשית, טווח הצמצמים מוגבל בדרך כלל לשתיים עד ארבע תחנות צמצם. לדוגמה: צמצם 5.6 ו-11 בלבד.
שנית, עקב מבנה המצלמה וגודל החיישן, עומק השדה בדרך כלל עמוק למדי בכל טווח הצמצמים, וקשה להפריד את הרקע מהדמות באמצעות אפקט עומק השדה הרדוד.
כדי לנסות וליהנות מהאפקט בכל זאת, מומלץ בנוסף לפתיחת הצמצם לבצע עוד שתי פעולות שיוצרות עומק שדה רדוד:
האחת, להתקרב פיזית אל האובייקט המצולם ככל האפשר,
והשנייה לקרב אותו ככל האפשר באמצעות הזום. כדאי גם לזכור כי ככל שהרקע רחוק יותר מהאובייקט, כך אפקט עומק השדה הרדוד יהיה מודגש יותר.
כדי לנסות וליהנות מהאפקט בכל זאת, מומלץ בנוסף לפתיחת הצמצם לבצע עוד שתי פעולות שיוצרות עומק שדה רדוד:
האחת, להתקרב פיזית אל האובייקט המצולם ככל האפשר,
והשנייה לקרב אותו ככל האפשר באמצעות הזום. כדאי גם לזכור כי ככל שהרקע רחוק יותר מהאובייקט, כך אפקט עומק השדה הרדוד יהיה מודגש יותר.
פוקוס – המרכז ללימודי צילום מזמינה אתכם לקרוא עוד על לימודי צילום
